ייצוג מול מבקר המדינה

משרדנו מתמחה בייצוג מול מבקר המדינה: הן ייצוג גופים מבוקרים והן ייצוג אישי של בעלי תפקידים בגופים מבוקרים.

בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה, מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על פעולותיהם של משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים ציבוריים שונים (הגופים המבוקרים). במסגרת הביקורת, בוחן מבקר המדינה האם פעולות הגופים המבוקרים נעשות בהתאם לחוק, למינהל  התקין ולטוהר המידות ועל פי עקרונות של יעילות וחיסכון.

חוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 [נוסח משולב], מפרט את הגופים אשר עומדים לביקורת מבקר המדינה, לפי מאפיינים שונים. חלק מן הגופים מוגדרים באופן ישיר בחוק: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, ועוד.

גופים אחרים עשויים להיות כפופים לביקורת מבקר המדינה רק בהתאם להחלטה של מבקר המדינה או של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, כגון גופים המתוקצבים ע”י המדינה,  ארגוני עובדים ארציים המשמשים כארגון עובדים ביותר מענף אחד (ובלבד שהביקורת לא תופעל על פעילותם כאיגוד מקצועי) ועוד.

כמו כן ישנם גופים שהחלת הביקורת עליהם נעשית עפ”י חוק, עפ”י החלטת הכנסת, או עפ”י הסכם ביניהם ובין הממשלה.

התוצאה היא שרשימת הגופים העומדים לביקורת המדינה אינה קבועה, אלא משתנה מעת לעת. רשימת הגופים המבוקרים מונה כיום למעלה מ-1,200 גופים שונים. אין פירוש הדבר שבכל הגופים המבוקרים נערכת ביקורת בפועל, אלא הדבר נקבע ככלל בהתאם להחלטות משרד מבקר המדינה.

בעלי תפקידים רבים בגופים המצויים תחת ביקורת מבקר המדינה אינם מודעים לחשיבות הרבה בייצוג מול מבקר המדינה על ידי משרד עורכי דין העוסק בכך.

  1. לעיתים הגוף המבוקר אינו מייחס חשיבות רבה לביקורת ולדו”ח מבקר המדינה, ואינו משקיע את מירב המשאבים הנדרשים לשם התמודדות עם טיוטת דו”ח המבקר.
  2. הגוף המבוקר עשוי לייצג עשרות ואף מאות בעלי תפקידים אשר פועלים במסגרתו. באופן טבעי המשאבים אשר יושקעו עבור כל אחד מן העובדים עשויים להיות מועטים.
  3. האינטרסים של הגוף המבוקר אינם תמיד זהים לאינטרסים של בעל תפקיד כזה או אחר. למשל, הגוף המבוקר עשוי לתת חשיבות רבה לביקורת הכוללת על פעילותו, וחשיבות נמוכה לביקורת אישית על התנהלותו של בעל תפקיד כזה או אחר. למרבה הצער לעיתים אף המוסד או המשרד המבוקרים מעדיפים (או אדישים לכך) שהאשמה בליקויים שונים תיפול באופן אישי על בעל תפקיד מסוים.

רבים אינם מודעים להשלכות הדרמטיות של דו”ח מבקר המדינה:

  1. בשנים האחרונות מדיניות מבקר המדינה היא להזכיר באופן אישי בעלי תפקידים רלבנטיים בגוף המבוקר, כולל שמותיהם ופרטיהם, על מנת לתת לדו”ח המבקר “שיניים” משמעותיות יותר. התוצאה היא ששמם של בעלי תפקידים שונים – בכירים וזוטרים כאחד – עלול להתנוסס בדו”ח מבקר המדינה לצד האשמות חמורות.
  2. הופעה בדו”ח מבקר המדינה, מעבר לעוגמת הנפש הרבה הכרוכה בכך, עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בעתידו המקצועי של אותו אדם ואף בחייו האישיים. למרבה הצער היו כבר בעלי תפקידים בכירים אשר נאלצו לסיים את תפקידם בעקבות ביקורת אישית שנכתבה עליהם בדו”ח מבקר המדינה.
  3. מבקר המדינה מחויב להעביר לידי היועץ המשפטי לממשלה כל מקרה שבו יש חשש למעשה פלילי, ורשאי להעביר גם מקרים שבהם יש חשש לעבירה משמעתית. המשמעות היא שדו”ח מבקר המדינה מוביל לעיתים לחקירת משטרה ולהליכים פליליים.

ניתן לחלק את תהליך הביקורת לשלושה שלבים עיקריים:

עריכת הביקורת

בשלב זה מבצע צוות מטעם משרד מבקר המדינה את הבדיקה והביקורת בפועל. צוות הביקורת משוחח עם בעלי תפקידים בהווה או בעבר (לשיחות אלה עשוי להיות אופי משתנה – החל משיחה ידידותית ועד למעין “חקירה”), לדרוש ולעיין במסמכים מסוגים שונים, לערוך חיפוש במחשבים ועוד.

שלב זה עשוי להמשך מספר חודשים, ובמהלכו יגיעו נציגי משרד מבקר המדינה מספר פעמים למשרדי הגוף המבוקר.

למעשה, במקרים רבים מתחיל שלב איסוף החומרים והראיות על ידי משרד מבקר המדינה עוד לפני הגעת צוות הביקורת למשרדי הגוף המבוקר, ועוד לפני שהגוף המבוקר יודע כלל על עריכת הביקורת. זאת משום שבאופן שוטף מקבל משרד מבקר המדינה פניות ומידע מאנשים שונים (לעיתים בעלי תפקידים בעבר). משרד המבקר מרכז את המידע ובוחן אותו. לעיתים המידע או הטענות שמתקבלות עשויים להוביל לפתיחה בבדיקה של מבקר המדינה, ולעיתים הם מצטרפים לחומר שהולך ונאסף לקראת בדיקה כזו.

חשוב להבין שביקורת של מבקר המדינה עשויה להיות מותנעת בעקבות פניות של עובדים-לשעבר או בעלי אינטרסים, אשר מעוניינים משיקוליהם לגרום לבדיקה של מבקר המדינה כלפי מוסד, משרד או בעל תפקיד מסוים. פירוש הדבר הוא כי נקודת הפתיחה של בדיקת משרד המבקר עשויה להיות נקודת מבטו של אותו אדם שנפגע אישית מהתנהלותו של גוף מסוים, או אף מבקש לפגוע באותו גוף או מוסד, או אף לסגור חשבון עם בעלי תפקידים בו.

מומלץ מאוד להיעזר כבר בשלב זה בשירותיו של עורך-דין הבקיא בנושא, אשר יוודא כי הגוף המבוקר ובעלי התפקידים בו מתמודדים עם תהליך הביקורת כראוי, ייעץ כיצד להתמודד ולהשיב לדרישות שונות המועלות מצד צוות הביקורת, ועוד.

טיוטת דו”ח

לאחר סיום עריכת הביקורת, יכין משרד מבקר המדינה טיוטת דו”ח ביקורת. הטיוטה המלאה תישלח לגוף המבוקר ובנוסף לכך יישלח לכל מי שנזכר בדו”ח החלק הרלבנטי אליו מתוך הטיוטה.

כל מי שמקבל טיוטת דו”ח רשאי להעביר התייחסות לטיוטה.

זהו אולי השלב הקריטי ביותר בתהליך הביקורת, שכן באמצעות טיפול נכון והתמודדות נכונה ניתן במקרים רבים להשפיע על הממצאים והמסקנות המופיעים בטיוטת הדו”ח, לתיקון של טענות המופיעות בו, ובמקרים מסוימים ניתן להביא אף למחיקת פרקים שלמים של ביקורת.

בשלב זה יש חשיבות רבה לייצוג על-ידי עורך-דין המתמחה בכך ובקיא בהליך הביקורת. עורך הדין המטפל בכך ידרוש חומרים ומסמכים ממבקר המדינה ויגבש מענה מתאים ומפורט לטענות המופיעות בטיוטת הדו”ח. במקרים המתאימים ניתן לקיים פגישות עם בעלי תפקידים רלבנטיים במשרד מבקר המדינה ואף עם מבקר המדינה עצמו.

הכללים הנוגעים להתנהלות משרד מבקר המדינה מעוגנים בחוקים ובפסקי-דין, וחלק ניכר מהם גובש על ידי מבקרי המדינה בהווה ובעבר, ולכן חשוב לפנות לעורך-דין הבקיא בכך.

פרסום הדו”ח

בשלב האחרון של הביקורת יפרסם מבקר המדינה את דו”ח הביקורת.

שינוי דו”ח מבקר המדינה לאחר פרסומו הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. גם אם מבחינה מעשית ניתן להגיש במקרים מסויימים עתירה לבג”ץ בדרישה לתקן את העובדות או המסקנות המופיעות בדו”ח המבקר, הרי שבפועל נמנע בג”ץ כמעט באופן מוחלט מהתערבות בדו”ח מבקר המדינה.

יחד עם זאת, פרסום הדו”ח אינו סוף הדרך. לאחר פרסום הדו”ח מתחיל שלב תיקון הליקויים, בהתאם לחוק מבקר המדינה. בין היתר, יש להקים צוות אשר יפעל לתיקון הליקויים, למסור דיווחים למבקר המדינה ועוד.