בג”ץ דחה עתירה לדחיית שירותו הצבאי של העותר על מנת שיוכל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטה.

העותר ניסה להתקבל למסלול עתודה אקדמית, אך לא צלח את המיונים. לאחר מכן התקבל העותר ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, ובעקבות זאת ביקש לדחות את גיוסו. בקשתו סורבה בנימוק כי “מדיניות הצבא היא שלא לאשר בקשות לדחיית גיוס או לדחיית שירות לצורך לימודים אקדמיים שלא במסגרת המסלולים הייעודיים לכך בצה”ל”.

העותר טען כי החלטה זו יוצרת אפליה קשה ובלתי חוקתית בין תלמידי ישיבה לבין מי שמבקש לשמור על רצף לימודים מקצועיים באוניברסיטה.

בג”ץ דחה את העתירה אף מבלי לקיים דיון, בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ”ד-1984, הקובעת כי לאחר שהועברה עתירה להרכב של שלושה שופטים “אם היה [ההרכב] סבור שהעתירה אינה מראה על פניה עילה רשאי הוא לדחותה על יסוד האמור בה, ללא הזמנת העותר”.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי כי לצה”ל ולכוחות הביטחון נתון שיקול דעת רחב, במיוחד כאשר מדובר בהחלטה מקצועית-תכנונית, וכי אין מקום להתערבות בשיקול דעת זה אלא אם מדובר בסטייה קיצונית של הרשות ממתחם הסבירות, או ביישום שגוי של הקריטריונים שנקבעו על ידה. במקרה הנוכחי, נפסק כי הסירוב לבקשת העותר לדחיית שירות עולה בקנה אחד עם מדיניות המשיב ואין מקום להתערב בה.

בג”ץ 8089/16 אש נ’ משרד הביטחון