הרכב מורחב של שופטי בג”ץ קבע כי תתאפשר פתיחת עסקים בתל-אביב בשבת. בכך, דחה בג”ץ את עתירת התאחדות הסוחרים ואישר את חוק העזר העירוני בתל-אביב, המתיר פתיחת 164 מכולות ופיצוציות בימי המנוחה.

הנשיאה מרים נאור, אשר כתבה את חוות הדעת המרכזית , קבעה כי עמדת שר הפנים אשר התנגד לחוק העזר העירוני אינה סבירה, מפני שלא ניתן בה משקל הולם למעמדה הייחודי-האוטונומי של העירייה, שהוא העיקרון הבסיסי של המינהל המקומי. הסמכות לערוך את ההכרעה הערכית במסגרת חוקי העזר נתונה לעירייה, ולא לשר הפנים. החלטת שר הפנים נועדה לפקח על חוקיות החלטתה של העירייה, אך לא להחליף את שיקול דעתה.  

הנשיאה נאור ציינה בפסק דינה כי החוק לתיקון פקודת העיריות (מס’ 40), התשנ”א-1990 הקנה במפורש סמכות לרשויות המקומיות בישראל להסדיר בחוקי העזר את פתיחתם וסגירתם של עסקים בתחומן בשבת. בנוסף, דחתה הנשיאה נאור את הטענה כי לא ניתן להתיר פתיחת עסקים בשבת בשל חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 וקבעה כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו משמיע איסור גורף על פתיחת עסקים בשבת – ואפילו הייתה סתירה הרי שמדובר בסתירה בין נורמות במדרג זהה, וחוק ההסמכה גובר בהיותו חוק מאוחר.

במישור שיקול הדעת קבעה הנשיאה נאור כי התיקונים מצויים בגדרי מתחם שיקול הדעת שהעניק לעירייה החוק לתיקון פקודת העירייות. אמנם, לתיקונים נלווית פגיעה בזכויות הסוחרים ואף בזכויותיהם של אחרים,אלא שמנגד ניצבות זכויות אחרות שהתיקונים מגנים עליהן, ובהן חופש העיסוק וחופש המצפון. לבה של הבחינה הוא באיזון בין הזכויות המתנגשות, כאשר בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת יש לאפשר לכל פרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו. מלאכת האיזון שהוטלה על הרשות המקומית אמנם אינה פשוטה, אך היא הכרחית לקיום חיים משותפים בחברה רב-גונית. בחינת התיקונים מצביעה על כך שנועדו לשקף נקודת איזון ייחודית המתאימה לעיר תל אביב, תוך התחשבות במעמדה של השבת, בהרכב האוכלוסייה בכל שכונה, בדרך חייה ובאופיה של העיר. על כן, הם מצויים בגדרי מתחם המידתיות המסור לעירייה, ואין מקום להתערב בהם. בסיום דבריה, הדגישה הנשיאה נאור כי הכרעתה אינה מבקשת לבטא השקפה “חילונית” או “דתית”, אלא משקפת את פרשנותו הנכונה של החוק לפי הבנתה.

קישור לפסק הדין: דנג”ץ 3660/17 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ’ שר הפנים