בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה ברובה את עתירת חופש המידע שהגישו ארגוני זכויות האדם “יש דין” ו”עמק השווה”, וקבע כי יש להסתיר את שמות הארכיאולוגים החופרים בגדה המערבית וכן להסתיר את מקום אחסונם של ממצאים ארכיאולוגים שנחפרו שם, מתוך חשש לחרם אקדמי על החופרים ומחשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה.
בית המשפט קבע כי בנוגע לפרסום שמות הארכיאולוגים מתקיים הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(6) לחוק חופש המידע, אשר קובע כי “רשות ציבורית אינה חייבת למסור… מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי”. במקרה זה עולה חשש ברור ואמתי לפגיעה ממשית באינטרס המקצועי בשל תופעת החרם האקדמי, אשר עלול לפגוע ביכולתם להתקדם בעולם האקדמי, ביכולתם לפרסם בכתבי עת מובילים בעולם, בשיתופי פעולה מקצועיים עם עמיתים מחו”ל ובקבלה למוסדות אקדמיים בחו”ל.
מצד שני, קיימים שיקולים התומכים בחשיפת המידע: ביקורת על פעולת הרשות, חלוקת משאב מוגבל של רשיונות לביצוע חפירות, החשיבות והרגישות המיוחדים שבתחום הארכיאולוגיה, הפרסום הקיים ממילא של מחקרים מקצועיים וממצאי החפירות אשר אינם אנונימיים, והסכמתם של חלק לא מבוטל מהחופרים לפרסום.
באיזון בין השיקולים המצדיקים הסתרת המידע לבין השיקולים המצדיקים חשיפתו, קבע בית המשפט כי על רקע החשש המשמעותי לפגיעה כתוצאה מחרם אקדמי, שיקולי ההסתרה מכריעים את הכף.
בנוגע למידע הנוגע למקום אחסון הממצאים הארכיאולוגיים, בית המשפט דחה את טענת המדינה בדבר חשש מפני גניבת הממצאים, וקבע כי לרשות יש אמצעים שונים לטפל בנושא זה ולמנוע פגיעה בממצאים או גניבתם וכי אין בכך כדי להצדיק את הסתרת המידע. יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המדינה בדבר חשש מפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, בהתאם לסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע, הקובע כי רשות ציבורית לא תמסור “מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בבטחון הציבור או בבטחונו או בשלומו של אדם”. במסגרת הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני (הסכם אוסלו) נקבע כי ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את רשימת החפירות שבוצעו והממצאים שנמצאו בשטחים שיעברו לסמכות הפלסטינית, וכי נושא עתיד הממצאים יידון במשא ומתן עתידי. בית המשפט קיבל את טענת המדינה כי מסירת המידע בעניין זה כעת עלולה לפגוע בעמדת ישראל במשא ומתן עתידי ולהשליך על טענות בעניין יישום הסכם אוסלו.
עוד דחה בית המשפט את בקשת העותרים למסירת מידע על רשימת ההשאלות של מוצגים שהתגלו באזור ועל מועד סיום החפירה המשוער.
לעומת זאת, בית המשפט קיבל את העתירה בכל הנוגע למסירת מידע בדבר חלקים שבהם הסתיימו החפירות והשימוש שנעשה בחלקים אלו, וכן ביחס למסירת מידע על חפירה באתר “פצאל”.
עת”מ 37527-07-14 “יש דין” – ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ’ המינהל האזרחי איו”ש