בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה עתירה לפי חוק חופש המידע, שביקשה לחשוף תכתובות ומסמכים של “ועדת השתיים” – ועדה מייעצת הנותנת לנשיאת בית המשפט העליון הערכה מקצועית לגבי מידת התאמתו של שופט בית משפט השלום לקידום לבית המשפט המחוזי.

העתירה הוגש על ידי התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט, והתבקשו בה כל התכתובות בין “ועדת השתיים” לבין נשיאת בית המשפט העליון או גורם אחר ברשות השופטת, הנוגעות למועמדים למינוי כשופטים בבית המשפט העליון, שעניינם יעלה בישיבה הקרובה של הוועדה לבחירת שופטים; וכן כל התכתובות והמסמכים שהועברו מ”ועדת השתיים” לנשיאת בית המשפט העליון או לכל גורם אחר ברשות השופטת בשנת 2016.

בפסק דינו קבע השופט ארנון דראל כי לא ניתן למסור את המידע שהתבקש מכוח הוראות חוק חופש המידע.

השופט דראל דחה את טענת העותרים כי ניתן לשייך את המידע המבוקש להנהלת בתי המשפט, בכובעה כמעסיקה של שופטים המבקשים להתקדם, וקבע כי מסירת חוות הדעת לידי נשיאת בית המשפט העליון נעשית במסגרת תפקידה כחברת הוועדה לבחירת שופטים ולא מסיבה אחרת.

מכיוון שהוועדה לבחירת שופטים וחברי ועדת הבחירה אינם בגדר “רשות ציבורית” אשר חוק חופש המידע חל עליה, הרי שגם ועדת השתיים לא נכללת בהגדרה של רשות כזו.

בנסיבות אלה דחה השופט דראל את העתירה, אך הדגיש כי פסק הדין עוסק אך ורק בבקשה למסירת מידע לפי חוק חופש המידע ובמידע שהתבקש בגדרה של בקשה זו.

לפסק הדין המלא (מתוך אתר נבו): עת”מ (י-ם) 29791-03-17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ’ הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט