משרד המשפטים פרסם חוות-דעת המבהירה כי אי-מתן מענה מצד רשות ציבורית לפנייה אליה בתוך 45 ימים, כמוהו כסירוב לבקשה ללא נימוקים.
חובתו של כל עובד ציבור להשיב בכתב בתוך זמן קצוב לפניות המופנות אליו קבועה בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התש”יט-1958.
סעיף 2(א) לחוק לתיקון סדרי המינהל קובע כי “נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסכמות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה”.
אלא שסעיף 6(ב) לחוק לתיקון סדרי המינהל קובע כי “לא השיב עובד הציבור או לא הודיע תוך שלושת החדשים כאמור בסעיף 2(א) או (3), רואים בכך, לענין כל דין, החלטה לסרב לבקשה, ללא מתן נימוקים”.
משרד המשפטים מציין בחוות דעתו כי עולה שמדובר בטעות, שמקורה בכך שנוסחו הקודם של סעיף 2(א) קצב שלושה חודשים למתן תשובה. במסגרת תיקון החוק בשנת 1995, במסגרתו נקבע שהתקופה למתן מענה תעמוד על 45 יום בלבד, לא תוקן מתוך טעות סעיף 6(ב) ונותרה בו התייחסות לשלושה חודשים.
בנסיבות אלה עמדת משרד המשפטים, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, הינה כי יש לתקן את המצב באמצעות תיקון החוק על-ידי הכנסת.
יחד עם זאת, בתקופת הביניים עד לתיקון החקיקה, מנחה משרד המשפטים לפרש את החוק כך שייקבע כבר היום שאי-מתן מענה לפנייה בתוך 45 ימים כמוהו כסירוב לבקשה ללא נימוקים.
להודעת משרד המשפטים: הסדרת חוסר בהירות בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי”ט-1958