בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המקרה, העובדה ששמו של אחד המציעים במכרז נרשם באופן שונה בכתב הערבות, כאשר ברור שמדובר באותו אדם אשר שינה את אופן כתיבת שמו, אינה צריכה להוביל לפסילת ההצעה בשל “פגם בערבות”

בית המשפט העליון דחה ערעור שהוגש כנגד פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר קבע כי רשות מקרקעי ישראל פסלה שלא בצדק הצעה של קבוצת רכישה במכרז לבניית בתים, ובחרה בשל כך את הצעתה של חברת בניה.

עילת פסילת ההצעה הייתה אי-התאמה בין שמו של אחד המציעים – אורן בוכניק – לבין השם שהופיע על כתב הערבות מטעם הבנק: “בוכניק ארן-נסים”.

בפסק הדין, אשר נכתב על-ידי השופט יצחק עמית, אישר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. בין היתר, ציין השופט עמית כי מבחינה מעשית, הערבות שהגישו המציעים הייתה ללא דופי וכי במקרה זה שתי הצורות שבהן נכתב השם מצביעות בבירור על אותו אדם והמציע לא יוכל לחמוק מחובותיו כערב בטענה ששמו לא נרשם בערבות באופן מדויק.

עוד הדגיש השופט עמית כי לא ניתן לבחון את הסעיף הדורש זהות בין שם המציע לשם הערב ברובד לשוני-שטחי ויש להתחקות אחר תכליתו:

“הסעיף נועד למנוע מצב שבו ההצעה מוגשת על ידי אדם אחר והערבות הוצאה על שמו של אדם אחר. הסעיף נועד גם למנוע מצב שבו לא ברור מי הערבים… מה שעמד לנגד עיניו של עורך המכרז היא זהות פרסונלית בין החייב לבין המציע, ולאו דווקא כתיבת השם באופן זהה”.

על רקע ניתוח זה קובע השופט עמית כי הערבות שהוגשה משיגה את תכליתו של סעיף זה במכרז, שכן “העובדה ששמו של המשיב 1 נכתב בכתב הערות ללא האות ‘ו’ ובתוספת שמו השני לשעבר (נסים), איננה מלמדת שמדובר בשם שונה” ועל כן אין זו עילה לפסול אותה.

לאו האמור קבע בית המשפט העליון שוועדת המערבים פסלה את ההצעה ללא סיבה מוצדקת ואישר את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

יחד עם זאת, הדגיש השופט עמית כי פסק-דינו נוגע לנסיבות הקונקרטיות של המקרה ולא מהווה הכרעה בשאלות עקרוניות הנוגעות לפסילת הצעה של פגם בערבות.

 

לפסק הדין המלא: עע”מ 8068/17 חברת מכלוף גבי בע”מ נ’ בוכניק